כי את ראויה להיות בפריים
יש כל כך הרבה נשים שלא נכנסו לפריים של עצמן כבר שנים.
לא כי הן לא רוצות, אלא כי הן תמיד מוצאות סיבה לדחות.
"עוד לא עכשיו", "אני לא מרגישה טוב עם עצמי", "כשיהיה לי זמן", "אחרי שאסיים את הדיאטה"…
וככה עוברות עונות, חיים קורים, ותמונות – אין.
ובפנים, משהו קטן מתכווץ. כי את יודעת שמגיע לך. שמותר לך.
את פשוט לא בטוחה מתי יהיה הרגע הנכון.
אז בואי נעצור רגע. ננשום. ונדבר על זה באמת.
לא על פוטוגניות ולא על פילטרים – אלא על האומץ להיראות.
על האומנות שבצילום נשים. על המקום שבו את לא צריכה לשחק תפקיד – רק להיות.
"זה לא הזמן", אבל מתי בפעם האחרונה עשית משהו רק בשבילך
רוב הנשים שמגיעות אליי אומרות אותו דבר. "אני לא מוכנה", "אין לי זמן", "כשיהיה פחות בלאגן". ואני מסתכלת עליהן וחושבת – מתי כן יהיה? העולם לא הולך להוריד הילוך. אבל רגע אחד קטן של נוכחות, של החלטה לעצור ולהיות בפריים – יכול לשנות הכול. צילום נשים הוא תזכורת לעצמך. לא למי שצריך ממך משהו, אלא למי שאת כשאת עוצרת. כשאת נושמת. כשאת פשוט… את.
אני יודעת, יש ימים שהכל מרגיש חשוב יותר ממך – הילדים, העבודה, הסידורים, הבית. אבל אם את כל הזמן דוחה את עצמך לסוף התור, מתי תזכרי איך את נראית כשאת לא רק מתפקדת, אלא גם מרגישה? צילום נשים הוא לא עוד משהו ביומן, הוא רגע שבו את מחזירה לעצמך קצת קרקע. קצת שקט.
"אני לא פוטוגנית" … בואי נדבר על זה רגע
את יודעת מה מדהים? כמעט כל אישה שאני מצלמת לוחשת לי בשקט בהתחלה: "אני פשוט לא יוצאת טוב בתמונות."
ואז אני רואה מולי מישהי מלאה באור, בעיניים שמספרות סיפור, בתנועות גוף עדינות שרק מחכות שיתנו להן מקום. צילום נשים לא נועד להחמיא לזווית מסוימת או לטשטש פגמים. הוא נועד להוציא החוצה את מי שאת באמת, בלי מסכות. וזה לא קשור לפוטוגניות – זה קשור לאומץ להיראות.
אנחנו רגילות להסתכל על עצמנו בעיניים ביקורתיות. לראות רק את מה שלא "במקום", את מה שהיה אמור להיראות אחרת. אבל כשמצלמה אוהבת מסתכלת עלייך, פתאום את יכולה לראות את עצמך אחרת לגמרי. צילום נשים מאפשר לך להניח לרגע את הקול הביקורתי, ולראות את הרוך, את החוכמה, את החיים שבתוכך.
את לא צריכה לרדת במשקל כדי להרגיש יפה, את רק צריכה להיזכר מי את
אין כמעט אישה שלא שמעה את הקול הזה בראש: "כשתרדי קצת… אז תצטלמי." כאילו היופי שלנו תלוי במספר על המשקל או בתמונה שאנחנו מחזיקות בראש של איך אנחנו אמורות להיראות. אבל האמת? זה שקר מתוחכם. ואם ממשיכים להאמין לו, אפשר לפספס שנים שלמות של נוכחות. צילום נשים הוא בדיוק ההפך – הוא מקום שבו את לא מחכה לאף גרם שירד, אלא פשוט מגיעה כמו שאת.
העיניים שלך, הצחוק שלך, הדרך שבה את מחזיקה את עצמך – זה היופי. וזה לא משתנה גם אם עלית או ירדת. אין שום ערך במושג הזה שנקרא "כשאגיע למשקל היעד" אם בינתיים את לא זוכרת איך זה להרגיש שלמה. צילום נשים עוזר לך להתחבר ליופי שכבר נמצא שם, לאחד שאי אפשר למדוד – רק להרגיש.
תפסיקי להסתכל על עצמך בעיניים ביקורתיות ותתחילי לראות אותך באמת
אנחנו רגילות לראות את עצמנו דרך מראה קשוחה. כל תמונה הופכת לבדיקה: "הסנטר הזה תמיד כפול", "העיניים שלי עייפות", "למה אני ככה עומדת?". והלב? הוא רק רוצה שמישהו יגיד – את יפה. לא בגלל שאת מושלמת. בגלל שאת אמיתית. צילום נשים לא מדגיש מה לא – הוא מדגיש מה כן. בעיניים רכות. מלאות חמלה.
כשאת נותנת למישהי להחזיק מצלמה ולהסתכל עלייך באמת – בלי פילטרים, בלי העמדות – את עושה משהו הרבה יותר גדול ממה שנראה מבחוץ. צילום נשים הופך למקום של ריפוי. של קבלה. של התבוננות פנימה.
הגיע הזמן לתעד אותך כמו שמגיע לך!
כמה זמן את כבר מאחורי הקלעים? מתעדת את כולם, דואגת שכולם יהיו בתמונה, אבל את לא שם. כאילו אין לך מקום, אלא רק תפקיד. אבל החיים שלך הם לא הצגה. והגיע הזמן שתהיי בפריים. צילום נשים זו לא רק תמונה יפה זו בחירה.
זה מפחיד לפעמים. אבל זה גם משחרר. כי ברגע שאת אומרת לעצמך: אני חשובה מספיק כדי להיות בתמונה, משהו עמוק משתנה.
אם הלב שלך מרגיש שזה הזמן שלך, בואי נדבר.
צילום נשים זו חוויה.
כזאת שמחזירה אותך לעצמך, חזקה יותר ומלאה בביטחון עצמי!
תהיי גאה במי שאת!
ואני כאן בשבילך. תמיד.
